בעשור האחרון עלתה בישראל לעסקים חברתיים בעולם המקדמים שלוש 'שורות רווח', רווח כלכלי, רווח חברתי ורווח סביבתי. אבל עסקים חברתיים בישראל מתנהלים במציאות שונה מאוד. לכן תהליך התכנון של העסק החברתי בישראל מחייב מיקוד, דיוק ופשרות.
במפגש ראשוני עם יזם או יזמת חברתיים הרעיון לרוב נשמע כך: אני רוצה גם, גם וגם. אני רוצה להקים עסק שיהיה רווחי ויתבסס על הכנסותיו בלבד, שיעסיק אוכלוסיות שלא מקבלות מספיק הזדמנויות בשוק העבודה, וישווק מוצרים איכותיים וידידותיים לסביבה ויצליח לגדול להיקפים גדולים.
עסק חברתי בישראל – הדרך להצלחה רצופה פשרות נכונות
במאמר הזה נביא נקודת מבט לא פופולרית על עסקים חברתיים בישראל. במ.ט.י אימפקט אנחנו נשענים כל 30 שנות ניסיון של מ.ט.י חיפה בליווי עסקים. המציאות העסקית בישראל לא קלה: שכר עבודה גבוה, עלויות נדל"ן גבוהות, יוקר מחירים לשירותים ומוצרים, לצד מיסוי גבוה. כל אלו מכבידים על הצלחתו של עסק, כל עסק, ובמיוחד על עסק שרוצה להביא בחשבון גם שיקולים חברתיים וסביבתיים.
לצד אלו העולם החברתי בישראל הוא מהמתקדמים בעולם בתחומים רבים בניהם. לכן כל שירות בעל אופי חברתי או סביבתי חייב לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאוד. במילים אחרות, עלות ההיבטים החברתיים והסביבתיים בישראל (ה'פרמיות' החברתיות) גם היא גבוהה.
אם נחבר יחד: שוק קטן, עלויות ניהול עסק גבוהות ו'פרמיות' חברתיות גבוהות – נקבל תנאי שוק מאוד קשים להצלחה. לכן במאמר הזה בחרנו עבורך סדרה של שאלות שתסייע לך להבין איפה המוטיבציה שלך באמת נמצאת, שם חשוב להקדיש את מירב המאמץ. מעבר לאלו אל תפחדו לוותר מעט, כדי להצליח הרבה.
שאלה #1 – מה חשוב לי באמת?
השאלה החשובה ביותר בתכנון עסק חברתי היא: מה באמת מניע אותך? מה מלהיב אותך? מה בוער בך לשנות?
אולי למשל ממש חשוב לך להעסיק אנשים עם מוגבלות ולתת להם פרנסה בכבוד, אבל בהתבוננות כנה לא בוער בך לייצר עסק רווחי. במקרה כזה אולי כדאי לבחון מקורות מימון נוספים שאינם רק מהכנסות העסק (מענקי הביטוח הלאומי למשל).
הקדישו זמן מספק לעבודה עצמית של מייסדי העסק כדי להתחבר למניעים הכי מרכזיים עבורכם. זה יעזור להבין איפה תהיו מוכנים לשאת פשרות.
שאלה #2 – למי זה עוד חשוב מלבדי?
ביזמות עסקית וטכנולוגית כמעט לא תפגשו יזמים שמתיימרים להקים עסק גדול לבד. אבל דווקא ביזמות חברתית שהיא קשה יותר מיזמות עסקית, מקובל לראות יזמים בודדים. מחקרים מראים שעסקים שהוקמו על ידי 2-4 יזמים הצליחו בשיעורים גבוהים יותר מעסקים שהוקמו על ידי יזם יחיד.
זכרו שהוספת שותפה או שותף דורש פשרות והוספת דעות נוספות לעסק. אבל בתמורה תכפילו את סיכויי ההצלחה ותשפרו לאין שיעור את חוויית הדרך אליה.
שאלה #3 – מה אני יודעת על התחום של העסק החברתי?
ניהול עסק קטן, כל עסק, מצריך ידע ושליטה במגוון רחב של תחומים: ניהול כספים, ניהול המוצר/השירות, שיווק, ניהול כוח אדם ועוד. בעסק החברתי נוסף עולם שלם של ידע והוא הידע החברתי או הסביבתי שבו העסק מבקש להתמקד. למשל, בעליו של בית דפוס שרוצה להעסיק אנשים עם מוגבלות צריך לדעת בנוסף לכל הידע גם על האוכלוסייה שאותה הוא רוצה להעסיק.
בבואך לתכנן את העסק שלך, כדאי לדייק מהו התחום שבו יש לך ניסיון קודם והבנה מספקת ואיפה חסר לך ידע? את החלק החסר מומלץ להשלים על ידי איתור שותף או יועצת שיספקו לך את הניסיון הנחוץ לך.
שאלה #4 – עם מי כדאי לי להתייעץ בשלב תכנון העסק החברתי?
התייעצות היא תמיד רעיון טוב, אבל בתכנון של עסק חברתי היא בגדר חובה! החדשות הטובות הן שאנשים בעלי ניסיון מאוד נדיבים בזמן שהם מוכנים להקדיש כדי לסייע ליזמים עם רעיונות חברתיים. לכן בתהליך תכנון העסק החברתי חשוב להקדיש זמן לחשוב על כל המעגלים האישיים והמקצועיים שלכם, מי יוכל לשפוך אור על היוזמה שלך?
בכל פגישת ייעוץ בואו בראש פתוח, נכונים לשמוע מידע חדש, לקבל ביקורת ולעדכן את הרעיון שלכם. בסוף כל פגישה שאלו מהאישה איתה נפגשתם: עם מי עוד כדאי לי להתייעץ?
שאלה #5 – אילו ארגונים נוספים פועלים בתחום?
בעולם העסקי שולטת תפיסת התחרות (למרות שגם עסקים יודעים לשתף פעולה). בעולמות החברתיים שיתופי פעולה הם שם המשחק. כשהמטרה החברתית או הסביבתית היא המניע, תתפלאו לגלות כמה ארגונים ועסקים ישמחו לתמוך בה.
בשלב התכנון מומלץ ללמוד לעומק את כל הארגונים המבוססים בתחום ולחשוב אילו שיתופי פעולה תוכלו לבסס איתם? הנה כמה דוגמאות לשיתופי פעולה: תרומת מקום לפעילות העסק בתחילת דרכו, הפניית לקוחות או עובדים, שיתוף פעולה בשיווק המוצרים ועוד.
שאלה #6 – למי הבעיה של העסק החברתי כואבת?
בעסקים חברתיים הגורם המשלם הוא לא תמיד מי שמקבל את השירות או המוצר. למשל אם העסק שלי מקטין סיכוי לחלות במחלות, יתכן שקופות החולים או חברות הביטוח יהיו מעוניינות לממן חלק מהפעילות שלו. הנה עוד דוגמה, רשויות מקומיות נושאות בעלות פינוי הפסולת משטחן, אם העסק מסוגל להפחית בצורה משמעותית פסולת, יתכן שלרשות יהיה עניין בו.
בתהליך הלמידה הקדישו זמן לחקור וללמוד מי הן הרשויות, משרדי הממשלה והגורמים העסקיים שמשלמים מחיר כלכלי ישיר או עקיף על הבעיה החברתית או הסביבתית שאותה העסק מבקש לפתור?
שאלה #7 – מהי הצעת הערך של העסק החברתי לכל אחד מהלקוחות שלו?
לעסקים קטנים יש לרוב קהל לקוחות אחד, או קהלים בודדים בלבד. לכל אחד מהם מוגדרת 'הצעת ערך'. הצעת ערך, בקצרה היא התשובה לשלוש שאלות: (1) מהו המוצר / השירות המוצע? (2) למי המוצר מתאים? (3) מה יצא ללקוח מרכישת המוצר / השירות?
לעסק החברתי יש לרוב סוגי לקוחות נוספים: לקוחות הקצה שעושים שימוש במוצר/שירות, הלקוחות המממנים, המוטבים המשתתפים בעסק.
הנה דוגמה: משרד לבניית אתרים מעסיק אסירים משוחררים בתמיכה ומימון של הרשות לשיקום האסיר. הלקוחות שלו הם: מזמיני האתרים, העובדים שלו (האסירים המשוחררים), הרשות לשיקום האסיר שמפנה אליו עובדים ומשתתפת במימון.
בשלב התכנון, אל תניחו שאחד מהלקוחות האלו הוא מובן מאליו והימנעו משימת דגש על אחת הקבוצות בלבד. אדם שמתקשה למצוא עבודה לא יתמיד אם סביבת העבודה לא תתאים לו. גורם מממן צריך להרגיש שהעסק מקדם נכונה את היעדים שלו. לקוח קצה לא ירכוש מכם רק בגלל שהעסק הוא חברתי. נסחו הצעת ערך טובה לכל אחד מקבוצות הלקוחות.
שאלה #8 – מה אני יותר, עסק או עמותה?
זו אולי הפשרה החשובה ביותר. בישראל אין מבנה תאגידי לעסק חברתי ולכן ליזמים חברתיים אין ברירה אלא לבחור באיזה אופן הם רוצים להתאגד? האפשרויות הן להתאגד כעסק (עסק עצמאי או חברה) או כעמותה (או חברה לתועלת הציבור, חל"צ).
לכל אחת מהצורות האלו יש יתרון וחסרון (מוזמנים לקרוא בהרחבה במאמר הזה) אבל לפני שתעמיקו בשאלה חשוב לשאול את עצמך בכנות: מה טבעי לי יותר? איפה עיקר הניסיון המקצועי שלי? איזו שפה אני מבינה או מבין יותר טוב?
מ.ט.י אימפקט מתמחה בליווי עסקים חברתיים (עמותות או עסקים). אם יש לך עסק ומוטיבציה להפוך אותו לחברתי או סביבתי יותר או עמותה שיש לך עם מוטיבציה להפוך אותה לעסקית יותר, נשמח לעזור לך לצמוח עם שורת רווח משולשת. לפרטים נוספים על הפעילות שלנו לחצו כאן
