אימפקט עסקי: להגדיר מחדש הצלחה

כלכלת האימפקט פורחת בשנים האחרונות בעולם וגם בישראל. מודלים עסקיים ישנים שהתמקדו ברווח כלכלי בלבד מפנים את מקומם לתנועה הולכת וגדלה של עסקים ולקוחות שדורשים לשנות את כללי המשחק. כלכלת האימפקט מדגישה את החשיבות של יצירת ערך חברתי וסביבתי לצד השאת רווחים כלכליים ובכך היא מגדירה מחדש את ההצלחה בעולם העסקי. המאמר סוקר בקצרה את המונחים המרכזיים בתחום.

כלכלת האימפקט, Impact Economy, מסמלת את המעבר מהתמקדות צרה של עסקים במיקסום הרווחים לראייה רחבה יותר של המונח רווח בעסק. עסקים וחברות שפועלים בכלכלה החדשה מבינים כי למעשים שלהם יש השלכות ארוכות טווח ורחבות הרבה מעבר לדוח הכספי שלהן. לכן בעלי העסקים החדשים שואפים לייצר ערך לעסק, לבעלי המניות, לחברה ולכדור הארץ.

שורת רווח משולשת – Triple Bottom Line

אחת מפריצות הדרך החשובות בכלכלת האימפקט היתה הגדרת שלוש שורות רווח שכל עסק צריך לשאוף אליהן: רווח כלכלי, רווח לחברה, רווח לסביבה. שלושת הרווחים האלו דורשים איזון ופשרות. למשל שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה עלול להעלות עלויות ייצור. דוגמה נוספת היא העסקה של אוכלוסיות של עובדים עם צרכים מיוחדים מה שעלול לדרוש מהארגון השקעה רבה בהכשרת הצוות לכך ויצירת סביבת עבודה מתאימה. אולם ככל שנצבר יותר ידע והטכנולוגיה משתפרת, עולם העסקים לומד לאזן טוב יותר בין הרווחים. מחקרים רבים מוכיחים שהמחירים בטווח הקצר מביאים לרווחים בטווח הארוך שהם תוצאה של הקפדה על ניהול מבוסס ערכים הנוגעים לחברה ולסביבה.

השקעות אימפקט – כשהכסף מדבר, אחרת

עולם השקעות האימפקט פורח בעולם אולם בישראל מדובר עדיין בנישה קטנה ביותר שרובה מרוכזת בהשקעה בחברות הזנק. השקעות אימפקט מבקשות לאתר חברות וארגונים חברתיים מבטיחים שהשיגו הישגים משמעותיים בקידום מטרות בתחום החינוך, הבריאות, אנרגיות מתחדשות, הפחתת פסולת וחקלאות מקיימת. במקרים רבים בתי השקעות, משקיעים פרטיים ומוסדיים מחליטים לייעד חלק מההשקעות שלהם לתחום. במקרים אחרים משקיעים מתחייבים להסיט השקעות מחברות שההשפעה החברתית והסביבתית שלהן שלילית.

אולם חשוב להבין שהשקעות אימפקט עדיין מחפשות להשיא תשואה למשקיעים. אלא שלצד בניית תוכנית עסקית ברורה המשקיע ירצה לראות גם מדדים כמותיים המצביעים על הערך החברתי או הסביבתי שהחברה צפויה לייצר.

רבים טועים לחשוב שהשקעות אימפקט הן שם חדש לפילנתרופיה. בעולם קיימים מודלים היברידיים שמשלבים בין אלמנטים של פילנתרופיה לאלמנטים של השקעת אימפקט. אולם בישראל מודלים כאלו לא נמצאים בשימוש בהיקפים משמעותיים.

כלכלת האימפקט, עסקים חברתיים ו-B-CORPS

לצד צמיחתה של כלכלת האימפקט מתפתחים גם מודלים של יזמות חברתית-עסקית שמדברים שפה דומה. עסקים חברתיים הם גופים שקמו כגופים היברידיים, שמשתמשים במודלים עסקיים כדי לפתור בעיות חברתיות וסביבתיות. בישראל אין מבנה משפטי ברור לעסק חברתי ולכן עסקים חברתיים פועלים תחת מסגרות משפטיות שונות, עמותות, חברות לתועלת הציבור, עוסקים קטנים וחברות בע"מ. עסקים חברתיים לרוב יעדיפו את הרווח החברתי או הסביבתית על פני הרווח הכלכלי, אבל הם לא מוותרים עליו לחלוטין. כמו כן, אם העסק צובר רווחים, לרוב הם יישארו בעסק ולא יחולקו בהיקפים גדולים לבעלי המניות, כדי להמשיך לקדם את המטרות שלשמו הוקם.

בארה"ב צמחה בשנים האחרונות תנועת עסקים שנקראת B Corporations. אלו הן חברות שעברו הערכת עומק כדי להבין את כל ההשלכות החברתיות והסביבתיות של פעילות העסק על ידי הארגון המוביל בתחום במרכזים שנקראים B-Labs. לאחר מכן החברה מחויבת באופן משפטי להביא בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות שלה את האינטרסים של בעלי העניין השונים בחברה – לא רק בעלי המניות אלא גם העובדים, הלקוחות, הקהילה הרחבה והסביבה. הן מתחייבות גם לסטנדרטים מחמירים של שקיפות, אחריותיות, לפרסם דוחות אימפקט שנתיים לציבור הרחב ועוד.

למשוך לקוחות חדשים, להגביר נאמנות של עובדים

מחקרים רבים מהארץ והעולם מראים כי קהל הולך וגדל של לקוחות מודעים יותר להשפעות החברתיות והסביבתיות של הפעילות שלהם כצרכנים. בעיקר הדורות הצעירים מתחילים להביא בחשבון היבטים אלו בבחירת העסקים שמהם הם צורכים. מחקרים רבים מוכיחים כי עסקים וחברות שמפגינים מחויבות לערכים של קיימות, אחריות חברתית ואתיקה בהתנהלות מושכים אליהם לקוחות נאמנים, עובדים מחויבים ומשפרים את המוניטין שלהם בתעשייה.

כלכלת האימפקט ועסקים קטנים

מרבית הידע שנצבר עד כה בתחום מתייחס לתאגידים גדולים, בדגש על תאגידים בינלאומיים. לחברות הגדולות קל יותר לבצע תהליכי עומק יקרים ומורכבים, ביחס לעסק הקטן. אולם העסקים הקטנים יכולים לנצל את הגמישות שלהם ואת החיבור שלהם ללקוחות כדי להניע שינויים בשטח בקלות רבה יותר. עסקים שיראו ללקוחות שלהם עולם ערכים עדכני יכולים לבדל את עצמם בעיני הלקוחות, למשוך אליהם קהל צעיר יותר ולחזק את החיבור שלהם לקהילה המקומית. את כל אלו אפשר לתרגם לערך כלכלי בטווח הבינוני והארוך. למשל, מחקרים הראו כי עסקים שהטמיעו שינויים שהפחיתו את הזיהום הסביבתי שהם מייצרים, ראו עלייה ממוצעת של 17% ברווחיות.

לסיכום, כלכלת האימפקט היא לא רק טרנד חולף. היא מייצגת שינוי בסיסי באופן שבו עסקים, עובדים ולקוחות חושבים על התפקיד של עסקים בחברה – זהו צו השעה של המאה ה-21! אבל לא פחות חשוב, זוהי הדרך שלך להחזיר את הברק לעיניים של העובדים, הלקוחות והמוניטין של העסק שלך.

מה זה אימפקט

עוד חדשות ממט"י חיפה

סתם