לוגו מטי חדש

הערך הכלכלי של שוויון הזדמנויות בעבודה

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיקים להפלות עובדים מסיבות לא ענייניות כמו ארץ מוצאם, גילם, נטייתם המינית וסיבות דומות. אולם מתן יחס שוויוני לעובדים אינו רק מעשה של הגינות בסיסית, אלא גם אקט בעל ערך כלכלי, כפי שנראה במאמר זה.

כמעסיקים, כולנו מודעים במידה כזאת או אחרת לכך שאנחנו לא אמורים להפלות עובדים מטעמים לא ענייניים, כמו צבע העור שלהם, הנטייה המינית שלהם או מצבם המשפחתי. אנחנו מבינים, באמצעות חוש הצדק הטבעי שלנו, שזה לא הוגן ופוגעני כלפי אותו עובד או מועמדת לעבודה.

חלקנו בוודאי גם מכירים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (שנקרא לו כאן בקיצור "חוק השוויון"), אשר אוסר במפורש על מעסיקים להפלות עובדים או מועמדים לעבודה בכל שלבי העבודה, החל מתהליך קבלתם, דרך תנאי עבודתם, קידומם ופיטוריהם, בשל "מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים…" ועוד סיבות אחרות שאינן מן העניין.  

פעמים רבות מעסיקים רואים באיסור שבחוק השוויון, גורם שפוגע בשיקול הדעת שלהם כבעלי עסק לפעול בחופשיות ולנהל אותו בצורה שהכי נכונה לעסק שלהם. במאמר הקצר הזה נראה, כיצד העסקה בשוויון אינה רק רעיון יפה שנועד ליצור חברה צודקת יותר, אלא גם רעיון כלכלי שפועל לטובת רווחיות העסק. 

הנחת המוצא שלנו תהיה, שמעסיק רציונלי ירצה לבחור בעובד הטוב ביותר עבורו, או במונחים כלכליים, העובד הפרודוקטיבי ביותר, כלומר כזה שבפרק זמן מסוים, יניב לו מקסימום תוצאות רצויות. אולם, כבני אדם אנחנו פעמים רבות מקבלים החלטות שאינן רציונליות ומושפעות מהטיות תרבויות, דעות קדומות וסטריאוטיפים שגדלנו עליהם. על פי התיאוריה הכלכלית, כאשר מעסיק לא בוחר בעובד לפי רמת הפרודוקטיביות שלו, אלא מתוך הטייה אישית, הוא יפסיד כסף, כפי שנסביר בהמשך.

ראשית נבדיל בין שני סוגים של הפליה. הראשונה היא הפליה של טעם, העדפה שאינה רציונלית ומתבססת על תחושות בטן ודעות קדומות. השנייה נקראת הפליה סטטיסטית, והיא נובעת מנסיונו של מעסיק לדלות מידע על עובד מסוים מתוך השתייכותו לקבוצה מסויימת. כך למשל אם ידוע שבממוצע נשים מפסידות יותר ימי עבודה בשנה לעומת גברים, בגלל צורך לטפל בילדיהן, מעסיק ייטה להעדיף עובדים גברים. העדפה זו היא אמנם רציונלית, אך עדיין מובילה להפליה לא מוצדקת של אותן נשים מסויימות בתוך קבוצת הנשים שמפסידות פחות ימי עבודה לעומת גברים מסויימים בקבוצת הגברים שמפסידים יותר ימי עבודה. בנוסף לכך, יש בה גם סכנה של נבואה שמגשימה את עצמה, כך למשל באותה דוגמה, לנשים לא יהיה תמריץ למצוא חלופה אחרת לטיפול בילדיהן, מתוך הנחה שממילא מעסיקים יתנו עדיפות להעסקת גברים, ולגברים לא יהיה תמריץ להירתם לטיפול בילדיהם, משום שהם מתומרצים על ידי המעסיקים להשקיע את זמנם במקום העבודה, וכך נמנעת האפשרות לתקן את חוסר השוויון. מעבר לכך, ככל שנמשכת ההפליה הסטטיסטית, היא יכולה עם הזמן להשתרש כהפליה של טעם, שאינה רציונלית.

נחזור עכשיו להרחיב על הפליה של טעם, כיצד היא פוגעת ברווחיות העסק, ומדוע באופן תיאורטי, בשוק חופשי, אינה אמורה להתקיים כלל. נעשה זאת באמצעות דוגמה:

נגיד שאת בעלת מאפיה, והחלטת להעסיק עובדת נוספת כדי להגדיל את היקף המכירות שלך. לראיון העבודה מגיעות שתי מועמדות, אחת עולה חדשה, ושנייה ילידת הארץ. בגלל חששות לא רציונליים ודעות קדומות שיש לך, את בוחרת להעסיק את המועמדת ילידת הארץ על פני העולה החדשה. כיוון שקיבלת החלטה מתוך הטייה אישית ולא שיקול רציונלי, את לא יודעת שבעצם העולה החדשה היא העובדת הפרודוקטיבית יותר. היא מסוגלת לאפות עבורך 15 חלות בשעה, שעל כל אחת מהן יש לך רווח של 5 ₪, ובסך הכל היא מייצרת לך רווח של 75 ₪ בשעה, בעוד שהעובדת הצברית שבחרת להעסיק אופה עבורך רק 10 חלות בשעה, ומייצרת לך רק רווח של 50 ₪ בשעה.

למעשה, כיוון שבחרת את העובדת שפרודוקטיבית פחות, את מפסידה בכל שעה 15 ₪ (75 פחות 50), ובחודש 2,730 ₪. גרוע מכך, מי "שמרוויחה" את אותם 2,730 ₪ במקומך היא בעלת המאפיה המתחרה בפינת הרחוב שהחליטה להעסיק את העובדת הפרודוקטיבית יותר- העולה החדשה, וכך הפכה עד מהרה לעסק רווחי יותר משלך.

כפי שניתן להבין מהדוגמה הזאת, במצב של שוק חופשי מושלם, עסקים מפלים לא היו מתקיימים, כיוון שהם הפסדיים, ופשוט לא ישרדו בשוק. אז מדוע אם כן הפליה בתעסוקה נמשכת?

התשובה של התיאוריה הכלכלית לכך, היא שבמציאות השוק לא באמת חופשי וקיימים בו כשלים. שוק העבודה שלנו אינו מאוזן ויש בו היצע רב של עובדים לעומת מיעוט מעסיקים. במצב כזה ישנה תחרות מועטה בין מעסיקים, מה שמפחית את הצורך שלהם להתייעל, גם מבחינת אופני העסקה שלהם, כדי להמשיך להיות רווחיים.

לכן ניתן לומר, כי מבחינה זאת, חוק השוויון, בדומה לחוקים כלכליים, נועד לתקן את כשל השוק. על הפן הכלכלי של של חוק השוויון ניתן גם ללמוד מסעיף 9 לחוק שאומר כי אם מעסיק קבע תנאים וכישורים לגבי קבלה לעבודה, קידום ותנאי עבודה, והעובדת הוכיחה לבית המשפט שהיא עומדת בכל התנאים האלה, יצטרך המעסיק להוכיח בפני בית המשפט שהוא לא הפלה את אותה עובדת. אם לתרגם זאת לשפה הכלכלית, "התנאים והכישורים" הם הפרטמטרים לפרודוקטיביות שקבע המעסיק עבור עובדיו. לפיכך, אם מועמדת לעבודה שתטען להפליה, תוכיח שהיא עומדת בכל הפרמטרים לפרודוקטיביות, המעסיק יצטרך להוכיח בפני בית המשפט שהעובד האחר שבחר על פניה, הוא טוב יותר ממנה, כלומר פרודוקטיבי יותר.

לסיכום, כפי שראינו, העסקה בשוויון אינה רק הופכת אותך למעסיק הוגן יותר, אלא אף נותנת לך יתרון כלכלי. וזאת מבלי שכלל הזכרנו את היתרונות הרבים שיש בגיוון פרופיל העובדים שלך , עליו נרחיב במאמר אחר.   

* החיבור מבוסס על התיאוריה של הכלכלן גארי בקר בספרו The economics of discrimination” 1957".

להחליף רעיונות

עוד חדשות ממט"י חיפה

סתם