עבור רוב האנשים ההבדלים בין עסק למטרות רווח ועמותה ללא כוונת רווח הם גדולים. אך בעשורים האחרונים מתגברת ההבנה שבעצם מדובר במגרש משחקים גדול ומגוון. עמותות יכולות לבצע פעילות עסקית, עסקים יכולים להיות סביבתיים, חברות יכולות לקדם מטרות חברתיות ובכלל – ההגדרות הישנות כבר ממש לא תקפות.
עסק חברתי – הגדרה
אין בישראל או בעולם הגדרה מוסכמת לעסק חברתי. מגרש המשחקים הזה מגוון ומתפתח ללא הרף. פרופ' בני גדרון וענבל אבו הציעו בדוח שלהם את ההגדרה הבאה "מיזמים חברתיים-עסקיים מופיעים במסגרות ארגוניות הכוללות ארגוני מגזר שלישי, עסקים וקואופרטיבים אשר מטרתם הראשונית הינה חברתית אולם הם מוציאים אותה לפועל באמצעות כלים עסקיים". במילים אחרות, שיטות העבודה לקוחות מהעולם העסקי אולם המוטיבציה לפעול היא חברתית או סביבתית.
במדינות רבות בעולם עסקים חברתיים מגבילים את האפשרות של העסק לחלק רווחים לבעלי המניות שלו כדי להקטין את התמריץ הכלכלי להגדיל רווחים ולהבטיח שהרווחים יישארו בעסק וימשיכו לקדם את מטרותיו. בישראל קבע רשם העמותות בהנחיות כי חברה תראה כעסק חברתי אם נקבע בתקנונה כי ניתן לחלק לא יותר מ-50% מהרווחים הניתנים לחלוקה בה לבעלי המניות. אך יש להדגיש שגם כאן, אין הסכמה על התנאי הזה והוא לא מחייב מיזמים חברתיים.
יזמות חברתית – הגיע הזמן לבחור
אולם מבחינה משפטית, בישראל מגרש המשחקים הזה הרבה פחות מגוון. אין בישראל דרך משפטית להירשם כעסק חברתי, לכן יזמת תגלה מהר מאוד שעליה לבחור איך להתאגד מבין שתי קטגוריות כלליות:
- עסקים, הכוללים: עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה בע"מ.
- ארגונים חברתיים, הכוללים: עמותות או חברות לתועלת הציבור (חל"צ).
נדגיש למען הסדר הטוב: ישנן עוד צורות התאגדות נוספות בישראל. כדי להקל על כתיבת המאמר נתייחס רק לתאגידים הללו שמהווים את הרוב המוחלט של התאגידים בישראל. בהמשך המאמר נכנה אותם פשוט 'חברה' או 'עסק' ו'עמותה'.
ישנה קטגוריה נוספת והיא עסק שיתופי או קואופרטיב, עסק שמוקם על ידי קבוצת בעלי עניין שמחזיקים בו באופן שווה. לא נתייחס במאמר זה לעסקים שיתופיים, נושא שמצריך התייחסות נרחבת בפני עצמו.
***
כדי לעזור לך לבחור נכון, הנה כמה שאלות שיעזרו לחדד את ההבדלים. אם אתה בתחילת תהליך התכנון מומלץ להתחיל בקריאת המאמר שלנו עם 8 השאלות לתכנון העסק החברתי
שאלה #1 – מה אני יותר, עסק או עמותה?
אף שזה נשמע מצחיק, השאלה הראשונה שכדאי לבחון בתהליך הבחירה היא – מה נכון יותר עבורנו המייסדים? איפה עיקר הניסיון המקצועי שלנו? מה מניע אותנו יותר? באיזה עולם אנחנו מרגישים יותר בנוח?
יזמים מסוימים מגיעים עם רקע בעולם העסקי ומוטיבציה גדולה להיות עצמאיים מבחינה פיננסית, לא להסתמך על מקורות מימון ציבוריים או פילנתרופיים ולהוכיח שהפעילות שלהם יכולה להתבסס על מודל כלכלי יציב. יזמים אחרים לא נרתעים מגיוס מקורות מימון נוספים ומוכנים לוותר על הרווחיות לטובת קידום המטרות החברתיות. עדיף שתפעלו במרחב שמוכר לצוות היוזם ובו אתם מביאים יכולות מקצועיות, שם סיכויי ההצלחה שלכם גבוהים יותר.
הנה דוגמה: חנויות בגדים יד שנייה בישראל פועלות בשני מודלים: כעסק שמעסיק עובדות ומבוסס על הכנסות ממכירות בגדים. כחלק מפעילות עמותה שבה חלק גדול מהעובדות הן מתנדבות וההכנסות משמשות לפיתוח שירותי העמותה עבור המוטבים שלה. שני המודלים מצליחים מאוד ומקדמים מטרה סביבתית של הפחתת פסולת וזיהום לצד מטרות חברתיות כמו הנגשת בגדים איכותיים לאוכלוסיות מגוונות. הסתכלו על הדוגמה וחישבו רגע – איזה מודל מושך אתכם יותר? למה?
שאלה #2 – יזמות חברתית מבעלות לשותפות
הבדל משמעותי בין עסק לעמותה היא הבעלות על הארגון. יזמים רבים מקימים עמותה, מקדישים לה ימים כלילות ומגלים במהרה שלמעשה העמותה לא שייכת להם, היא שייכת לחבריה (חבר עמותה הוא תפקיד מקביל לבעלי מניות בחברה בע"מ). באסיפות הכלליות של העמותה לכל חבר קול שווה בהצבעות והיא מנוהלת על ידי הוועד המנהל שמונה על ידי האסיפה. עמותה היא תאגיד ללא בעלות, יש בה זכויות הצבעה אך הן אינן זהות לזכויות שליטה בחברה כפי שנהוג בעולם העסקי. עמותה כפופה בראש ובראשונה למטרות שנקבעו בתהליך הייסוד שלה ולהחלטות האסיפה הכללית הכוללת את כל חברי העמותה.
עבור חלק מהיזמים הרעיון הקהילתי הזה – שותפות של קבוצת אנשים לטובת מטרה חברתית או סביבתית – הוא רעיון מרגש והם בוחרים בו בדיוק בגלל הייחודיות שבו. אלו יזמים שיודעים לרתום מתנדבים ושותפים שייקחו חלק בהצלחת העמותה. הם רוצים לבנות משהו שלא שייך להם, אלא שייך לחברה ולמטרה. יזמים אחרים מתקשים להסתגל לרעיון הזה ורוצים להיות בעלי המיזם שהקימו, עבורם עסק תהיה הבחירה המתאימה יותר.
שאלה #3 – מהם מקורות המימון הצפויים?
מה אני צופה שיהיו מקורות המימון של העסק החברתי? עסקים מתאימים באופן טבעי להכנסות ממכירות, השכרת שטחי נדל"ן, מכרזים עם רשויות מקומיות, ומכרזי מדינה. עמותות גם הן יכולות ליהנות מכל מקורות המימון הללו ובנוסף גם מתרומות, תמיכות מרשויות, תמיכות ממשלתיות והכנסות בשווה כסף (תרומה של מוצרים ושירותים שניתנים לעמותה ללא עלות). למעשה במרבית מקורות המימון יש יתרון מובנה לחברה על פני עמותה, למעט בתמיכות ציבוריות ובתרומות.
כמו כן חשוב לדעת שגיוס אשראי או הון בצורת הלוואות או השקעות היא שיטת מימון מקובלת בעולם העסקי אך פחות בעמותות. אין זה אומר שעמותה לא יכולה לקבל הלוואה אולם הרגולציה מורכבת יותר עבור עמותה בעיקר בשנותיה הראשונות. לכן אם ההקמה דורשת הון משמעותי כבר בשלב מוקדם מומלץ לבצע התייעצות עם יועץ משפטי המתמחה בעמותות כדי להבין מה ההיתכנות של זה?
שאלה #4 – מה צפויות להיות ההוצאות העיקריות
עמותות פטורות ממע"מ (בתנאי שהן עומדות בתנאי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה), אולם הן לא יכולות גם להתקזז עם המע"מ ששילמו לטובת ייצור ההכנסה. כדי להבין טוב יותר את הסוגיה מומלץ לעיין במאמר בנושא הכנסות עצמיות בעמותות .
כאשר רוב הוצאות העמותה אינן נושאות מע"מ – עובדים בשכר, פרילנסרים שהם עוסק פטור – יש יתרון תחרותי לעמותה על פני עסק כי העמותה יכול להציע את השירותים שלה במחיר נמוך יותר, פטור ממע"מ. שימו לב, היתרון הזה רלוונטי במיוחד במכירת שירותים ללקוחות פרטיים או לציבוריים. לקוחות עסקיים שרוכשים שירותים מעמותה אדישים למרכיב המע"מ, בגלל סוגיית הקיזוז.
כאשר חלק נכבד מהוצאות הפעילות נושאות מע"מ – לדוגמה סחורות, חומרי גלם, שכירות, ספקים ופרילנסרים שהם עוסק מורשה – יש יתרון לעסק על פני עמותה בגלל קיזוז המע"מ.
שאלה #5 – מי צפויים להיות השותפים ומה חלקם?
יזמות חברתית זקוקה לשותפים כדי להצליח. שוב, יזמות חברתית זקוקה לשותפים כדי להצליח! אנא שימרו את המשפט הזה במקום בולט!
שותפים יכולים לבוא בצורות שונות: שותפים מייסדים, ארגונים שייקחו חלק פעילות, גורמי מימון שיאמינו במיזם ויספקו לו את המימון, גורמים שיספקו תרומות בשווה כסף, מתנדבים ועוד.
הקדישו זמן משמעותי לחשוב על כל מי שניתן לרתום למיזם שלכם במיוחד ארגונים וחברות שיוכלו לסייע. לאחר מכן הכינו רשימה מהן הדרכים בהן יוכלו לתמוך במיזם? כעת הביטו ברשימות שהכנתם, מה אופי היחסים עם השותפים?
האם מדובר בשותפות עסקית? לדוגמה: השקעה, גיוס הון, הקמת חברה משותפת, התקשרות חוזית. אם כך, התאגיד הנוח יותר יהיה עסקי. אין זה אומר שעמותות לא יכולות לבצע את כל הפעולות הללו, אבל אלו פעולות שקל יותר לבצע ולנהל באופן שוטף כעסק.
האם מדובר בשותפויות בעלות אופי התנדבותי? לדוגמה: תרומת מקום לפעילות, תרומת מוצרים, התנדבות, שירותים פרו-בונו (בתרומה). אם כן, עמותה תתאים יותר לצרכים של המיזם.
לסיכום עוד כמה דברים שמומלץ להביא בחשבון:
- הליך ההקמה של עמותה מורכב יותר ומצריך זמן רב. עמותות רבות מקבלות את כל האישורים הנדרשים רק בחלוף שנתיים-שלוש שנים. אין זה אומר שהעמותה לא יכולה לפעול כבר קודם, בשנים האחרונות הקלה הממשלה משמעותית את הרגולציה על עמותות בתחילת דרכן. אולם כדאי לדעת שמדובר בתהליך ארוך ביחס להקמת חברה.
- בהמשך להערה הקודמת, מומלץ לבחון אפשרות לפעול בחסות עמותה אחרת שהמטרות שלה קרובות למטרות המיזם שלך, עד לקבלת כל האישורים הנדרשים. באופן הזה תוכלו כבר מהיום הראשון ליהנות מכל האישורים הנדרשים, מהנהלת חשבונות ותשתית אדמיניסטרטיבית נוחה. התקשרויות כאלו אינן פשוטות, עמותות רבות חוששות לקחת אחריות על מיזם חדש ולא מוכר, אך המאמץ למצוא עמותת-גג משתלם. כך תוכלו לרכוש ניסיון, להתבסס מקצועית ולגייס מקורות מימון מבלי ללכת לאיבוד במבוכי הבירוקרטיה.
- הליך הקמה של עמותה דורש לפחות 7 מייסדים שיתמכו ברעיון שלך ויצטרפו להקמתה. לאחר הקמת העמותה ניתן להחליף את המייסדים או לשנות את הרכבה, אולם כדי לקבל הכרה של מוסד ציבור ללא כוונת רווח מרשויות המס, נדרשים תמיד לפחות 7 חברי עמותה פעילים בכל זמן נתון.
- על אף כל מה שנכתב עד כאן, ההחלטה איננה סופית ובלתי ניתנת לתיקון. יזמים רבים פותחים בשלב הראשון עוסק פטור כדי להתחיל לפעול ובמקביל מקימים עמותה. לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים הם מעבירים את הפעילות שהקימו כעצמאים לתוך העמותה. יזמים אחרים מקימים חברה ובהמשך מקימים לה עמותת בת כדי לגייס תמיכות ותרומות להיבטים שונים של הפעילות שאינם מתאימים לחברה. עמותות מקימות חברות בת כדי להעביר אליהן פעילות בעלת אופי עסקי מובהק. אמרנו כבר שמגרש המשחקים הזה מתפתח ללא הרף, כך גם המודלים המשפטיים הקיימים. במסגרת המגבלות החוקיות, אל תפחדו לנוע בחופשיות במגרש הזה.
- התחילו איפה שקל ונוח לכם, בפעילות התנדבותית לחלוטין, כעצמאים, בתוך חברה או בתוך עמותה. המטרה החשובה ביותר היא לבסס את מודל הפעילות ולהוכיח יכולות. רק לאחר תקופת פעילות משמעותית של עשייה תוכלו לענות טוב יותר על השאלות במאמר הזה. לכן אם כרגע בוער בכם לצאת לדרך, צאו לדרך.
- היעזרו בייעוץ משפטי ורואה חשבון! השאלות במאמר הזה נועדו להנחות אותך בתהליך החשיבה והתכנון. לאחר שהתעמקת בהן וענית עליהן לעומק, הגיע הזמן לקבוע פגישת ייעוץ מסודרת עם עורכת דין ורואה חשבון שמתמחים ביזמות חברתית כדי להחליט בצורה מסודרת – איך להתחיל?
מ.ט.י אימפקט מתמחה בליווי עסקים חברתיים (עמותות או עסקים). נשמח להיות חלק מתהליך הצמיחה של העסק החברתי שלך. לפרטים נוספים על הפעילות שלנו.
